קפריסין - היסטוריה

בגלל מיקומו הגיאוגרפי והנחושת שנמצאה בו, היה האי קפריסין יעד לכובשים רבים. ראשוני המתיישבים בו היו הפניקים והיוונים. אחר כך נכבש האי על ידי הרומאים, הערבים, הצלבנים ואפילו הוונציאנים. בשנת 1571 כבשו העות`מנים את האי ובעקבות כך הצטרפו לאי תושבים טורקים, שהצטרפו לתושבים היוונים שכבר חיו במקום.

בשנת 1878 נמסר השלטון באי לידי האימפריה הבריטית. במאה ה-20 החלו תושבי האי היוונים להביע את שאיפתם להתאחד עם יוון, וב-1950 פתחה המחתרת היוונית, א.או.ק.א בפעולות טרור כדי לשחרר את האי מהשלטון הבריטי.

ב-1960 קיבל האי את עצמאותו כרפובליקה של קפריסין. לרפובליקה הצעירה נקבעה חוקה של הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי, שכללו מערכת מורכבת של איזונים ובלמים, שנועדו להגן על האינטרסים של הקפריסאים הטורקים, להבטיח להם ייצוג הולם במוסדות המדינה. לרשות  המבצעת מונה נשיא ממוצא יווני ולסגן נשיא נבחר יווני-טורקי. כל אחד מהם נבחר על ידי בני העדה שלו. לכל אחד מהם ניתנה זכות וטו לגבי סוגים מסוימים של חקיקה והחלטות נשיאותיות.

הענקת העצמאות לאי, תוך מתן ערבות של בריטניה, יוון וטורקיה לעצמאות זו, ואיסור על איחוד עם יוון או חלוקת האי, לא הפחיתו משאיפות התושבים היוונים להתאחד (אנוסיס) עם יוון. ביוזמת הכת הצבאית של אתונה, תפסו ביולי 1974 קצינים יוונים, בהפיכה, את השלטון באי, במטרה לאחד אותו עם יוון. 5 ימים אחרי ההפיכה היוונית פלש צבא טורקיה לצפון האי, בטענה שטורקיה היא אחת משלוש הערבות הבינלאומיות לעצמאות קפריסין ובטענה נוספת, "כדי להגן על הטורקים בקפריסין". הטורקים כבשו כ-37% משטח האי ומאז מצוי השליש הצפוני של האי תחת כיבוש זה. כ-200 אלף יוונים שחיו בצפון ברחו דרומה וכ-50 אלף טורקים שחיו בדרום ברחו צפונה.

ב-1983 הכריז המיעוט הטורקי, בתמיכת טורקיה על הקמתה של הרפובליקה הטורקית של הצפון, שכאמור, אינה מוכרת על ידי שום מדינה בעולם, למעט טורקיה.

במשך הרבה שנים התנהלו שיחות רבות לאיחוד האי מחדש ל"רפובליקה של קפריסין", המוכרת על פי החוק הבינלאומי, אולם ללא הצלחה. בחודש מרס 2004 התקיימו בשוויץ שיחות בחסות האו"ם, שבהם גובשה תוכנית לאחד מחדש את שני חלקי האי. כמו כן הוחלט להביא את תוכנית האיחוד למשאל עם בשני חלקי האי. שני משאלי העם התקיימו באפריל באותה השנה. רוב התושבים הטורקים בצפון הצביעו בעד התוכנית, אך היוונים הקפריסאים דחו אותה ברוב גדול, ולכן חלוקת האי נמשכה. במאי 2004 צורפה קפריסין היוונית לאיחוד האירופי, כאשר חוקי האיחוד אינם חלים על צפון האי.

לשכות מידע למטייל

מצבי חירום

מוניות בשדה-התעופה